top of page

מה עניין שמיטה לבית הקברות?

פוסט לפרשת בהר תשפ"ד


איך יודעים מה התאריך של ממצא מהעבר? בואו נלך על משהו קל יחסית. תעודה, מסמך, מטבע או חוזה - שיש עליהם תאריך. משהו עם כתב + תאריך זה החלום של כל חוקר. מה הבעייה? שרוב התאריכים הם "שנת ארבע למלך דריווש" או "השנה החמישית לקיסר ירום הודו". בקיצור - בהצלחה לכם ותודה ששיחקתם. 


התרגלנו שיש תאריך אוניברסלי. ומה לגבי תעודות שלא מכירות את הלוח הנוצרי בו אנחנו (לדאבוננו) משתמשים? מה לגבי תעודות מלפני הספירה? אגב, אם נזכיר לעצמנו מה בדיוק אנחנו סופרים, רצוי להתנער משימוש בתאריך הלועזי, לפחות מעבר למה שהכרחי. למשל, מלחמת שמחת תורה זה שם יותר הולם ובעל משמעות מ "ה-7.10".


העולם העתיק, ובפרט בתרבויות רלוונטיות לחקר התנ"ך, תעודות נכתבו לפי מניין המלכים. אגב, ראש השנה למלכים הוא…ניסן! 


בתור דוגמא, נזכיר את "כרוניקה בבלית מס. 5" (בתמונה), שם נבוכדנאצר מתעד את מסעו לירושלים: "בשנה השביעית, בחודש כסלו, מלך אכד אסר את צבאו, וצעד אל ארץ חתי, והחנה את מחנהו מול עיר יהודה. בחודש אדר, ביום השני, הוא לקח את העיר ושבה את מלכה. הוא הושיב בה מלך כלבבו. הוא אסף מנחה עצומה ושב לבבל".

כרוניקה בבלית מס. 5
כרוניקה בבלית מס. 5

השנה השביעית = למלכות נבוכדנאצר.

הערה: יש הפרש של שנה בין מניין שנות מלכות נבוכדנאצר בתעודות הבבליות לתנ"ך. מדוע? כי החודשים הראשונים למלכותו (לפני ניסן) נחשבים "שנת 1" בתנ"ך ואילו בכרוניקות הבבליות אלו "שנת 0". כלומר, זוהי שנת 8 לפי התנ"ך.

אכד = בבל; ארץ חתי = ישראל והסביבה; עיר יהודה = ירושלים; מלך כלבבו = צדקיהו מלך יהודה, ככתוב: "וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ צִדְקִיָּֽהוּ" (מ"ב כד, יז).


ועדיין, אנחנו לא יכולים לדלות תאריך מדוייק מתוך התעודה הזו בלבד.


לפעמים מתמזל מזלנו, ונופל לידינו אוצר. למשל, ברשימת מלכי אשור מוזכר ליקוי חמה: "[שנה של] בור-סגאלה מגוזנה. מרד בעיר אשור. בחודש סימנו (=סיוון) התקיים ליקוי חמה של השמש." בזכות הידע שיש לנו באסטרונומיה, אפשר לחשב בדיוק מתי זה התרחש: ב-15 ביוני 763 לפני הספירה. המעוניין להרחיב, יחפש בויקיפדיה "ליקוי החמה האשורי". כל מה שצריך עכשיו זה להצמיד את רשימות שנות מלכותם של מלכי אשור ובבל אחד לשני כדי לדעת את התאריך הלועזי המדויק בו לכד נבוכדנאצר את ירושלים: 16 במרץ שנת 579 לפנה"ס!


לצערנו, אין לנו אוצר כזה כשזה נוגע למצרים. מלכי מצרים אמנם כתבו הרבה על המלכים ומניין שנותיהם, אבל במצרים מלכו לפעמים 2-3 מלכים משושלות שונות במקביל, ואי אפשר לצרף את ההתחלה של מלכות פרעה ב' לסוף מלכות פרעה א'. שלא לדבר על חודשים בני 3 יחידות של 10 ימים, לעומת שבועות. בקיצור, עוד לא דיברנו על הבעייה של כמה ימים יש בשבוע-חודש-שנה בתרבויות אחרות, שזוהי בעייה שהמשיכה אפילו בזמנו של נפוליאון. בקצרה: קשה לדעת מי היה המלך במצרים בתקופה מסוימת, אלא אם כן יש נקודת מפגש מתועדת מול מלכי מסופוטמיה…ויש לנו כמה כאלה מימי חזקיהו ואילך.


ועכשיו - לעם ישראל.


כיום אנו מונים לפי סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה"), המיוחס לתנא ר' יוסי בן חלפתא. הספר עוסק בכרונולוגיה היהודית מימי אדם הראשון ועד מרד בר כוכבא. בעצם, בכל כתובה היום אנו מונים לבריאת האדם, ע"פ הסדר עולם. השימוש במניין הזה נפוץ רק באלף השנים האחרונות, או פחות. 


לישראל יש כמה שיטות תיארוך, ואנחנו מוצאים אותם בתעודות כגון שטר מכירה, חוזה שכירות, כתובות, הקדשות של בתי כנסת, או - מצבות קבורה. בחלק מהדוגמאות הללו מניין שנות קיסר או מלך. מאמצע ימי בית שני ועד תקופת הגאונים, פחות או יותר, נהגו להשתמש ב"מניין שטרות" או "מניין למלכות יוון". המניין הזה קשור לבית סלווקוס, כלומר היוונים מהסיפור של חנוכה. המיוחד במניין שטרות הוא שאינו תלוי באירועים חיצוניים, ומכאן יעילותו.


המניינים העקביים ביותר במאות השנים שאחרי חורבן הבית קשורים דווקא ל-שמיטה וחורבן בית המקדש השני (שנת 70 לספירה).


הרמב"ם בפרק י מהלכות שמיטה ויובל מאריך מאוד בזה, ומומלץ ללמוד את כל הפרק. למעשה, הרמב"ם אומר לנו את התאריך שבו הוא חי, ע"פ מניין שמיטין מחורבן הבית! "וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה יְדוּעָה הִיא וּמְפֻרְסֶמֶת אֵצֶל הַגְּאוֹנִים וְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֻלָּן לֹא מָנוּ אֶלָּא לִשְׁנֵי חֻרְבָּן…וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תְּהִי שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּמֵאָה וְאֶלֶף לַחֻרְבָּן מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְעַל זֶה אָנוּ סוֹמְכִין" (הלכה ו). מדהים.


נסיים בממצא מבית הקברות היהודי בעיר צוער, בדרום-מזרח ים המלח. איפה זה צוער? טוב ששאלתם. "וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר" (בראשית יט, ל). המקום אליו לוט ברח מסדום. בקיצור, הייתה שם קהילה יהודית. ואנחנו נלמד את התאריך המדוייק ע"פ המניין שכתוב על המצבות. שתי המצבות בתמונה מוצגות כיום במוזיאון ישראל, ונמצאו עוד מאות כאלה.


מצבות קבורה מהעיר צוער, מאה חמישית לספירה
מצבות קבורה מהעיר צוער, מאה חמישית לספירה. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים

המצבה כוללת מידע על הנפטר עם סמלים יהודיים טיפוסיים לתקופה של אחרי חורבן הבית: מנורה, לולב ואתרוג, מחתה, שופר, ארון קודש. שימו לב לתאריכים ולמניין השנים:


הכתובת מימין: ”זאת מצבת... בן מגלוס(?), שמת ביום השבת, בעשרים וחמישה ימים בחודש טבת, בשנה הראשונה של השמיטה, שנת שלוש מאות ושמונים ושש שנים לחורבן בית המקדש. שלום.“


הכתובת משמאל: ”זוהי מצבתה של חנה בתו של ח[ניא]ל הכהן שמתה יום שבת יום טוב ראשון של פסח בחמישה עשר ימים בירח ניסן בשנה חמישית של שמיטה שהיא שנת שלוש מאות ושישים ותשע שנים לחורבן בית המקדש. שלום מנוחת נפש. שלום.“


אם חורבן הבית היה שנת 70 למניינם, אז זה חשבון פשוט: המצבה הראשונה משנת 70+386 = 456 לספירה. המצבה השנייה משנת 70+369 = 439 לספירה. דרך אגב, יש הרבה בתי כנסת עם כתובת הקדשה עם תאריך "לחורבן הבית". אירוע כל כך משמעותי ומכונן, שכולם ידעו מתי זה היה!


אהבתם? רוצים לשאול או להוסיף? יש לכם הגיגים בנושאי ארכיאולוגיה, תנ"ך והיסטוריה? צרו איתי קשר, ובע"ה תוכלו להופיע בפוסט הבא.




Commentaires


bottom of page