לפרשת ואתחנן תשפ"ד
את הביטוי "בטל בשישים" המוכר מהתלמוד הבבלי, אפשר לייחס לשיטת חישוב בבלית/שומרית עתיקה. השומרים, שלמעשה המציאו את הגאומטריה והאסטרונומיה, בין היתר, השתמשו בבסיס 60. ומשם הדקות והשניות.
ורק נסגור את המעגל הזה: 360 מעלות היא גם המצאה בבלית/שומרית עתיקה. היתרון של שני המספרים הגדולים הללו הוא שאפשר לחלקם בכמעט כל מספר שלם ללא שארית. למה זה טוב? לחישוב המסלול של גרמי השמיים!
העיסוק בגרמי בשמיים מלווה אותנו משחר התרבות האנושית. היה ברור לקדמונים שהשמיים באמת "מנהלים" את מה שקורה פה, איכשהו. כדאי לעיין בפתיחה של הרמב"ם להלכות עבודת כוכבים ומזלות. שם תמצאו סקירה מרתקת של ההתפתחות הזו. בפרשת ואתחנן יש אזהרה מפני המלכודת הטמונה שם:
וּפֶן־תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵחַ וְאֶת־הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם… (ד, יט)
מכאן הביטוי "עבודת כוכבים ומזלות". המילה האנגלית כוכב - star, כנראה באה מהמילה "אישתר" או "אשתורת". שמות כוכבי הלכת והירחים שלהם נקראים על שם אלילים רומיים ויווניים, וכן ימות השבוע בלועזית. בשפה האנגלית יש גם אלילים נורדיים, כמו "יום אודין" או "יום ת'ור".
מצד שני, העיסוק בגרמי השמיים היא החכמה בה"א הידיעה:
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם־חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה׃ (ד, ו)
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים״, אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חִישּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. (שבת עה.)
מנגנון אנטיקיתרה
לפני 120 שנה התגלתה ספינה בקרקעית הים ליד האי אנטיקיתרה שביוון, שתוארכו ללפני כ-2000 שנה. בין הפסלים והאוצרות התגלתה מכונה עתיקה מברונזה, מיקשה חלודה, בכמה חלקים. לקח קרוב לשבעים שנה עד שחקרו את המכשיר לעומק והבינו שזה מנגנון משוכלל ומדהים. התגלית עשתה רעש גדול בעולם, ולא בגלל החלודה בגלגלי השיניים. היא מוצגת כיום במוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, ואפשר למצוא עשרות סרטי הסבר מרתקים ביוטיוב.
למכשיר קוראים מנגנון אנטיקיתרה, על שם המקום בו נמצא. זהו מחשב אסטרונומי שיכול לחשב חישובים מורכבים מאוד עד 19 שנה קדימה, בדיוק מפליא. למשל, אפשר לחשב איתו מה יהיה אורך היום או הלילה, מיקום או ליקויי חמה ולבנה, שנים קדימה. אפשר לחשב משימה צבאית או אפילו לדעת מתי האולימפיאדה תהיה.
למנגנון עשרות גלגלי שיניים וחלקים עדינים ביותר, וזה ברור שזה היה הישג טכנולוגי מרשים ביותר. המקצועיות של הייצור מעידות על ניסיון בייצור מכשירים כאלה, ומכאן שהמנגנון היה מוכר ונפוץ בזמנו. הוא מעיד על ידע מתקדם במכניקה, פיסיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה, שנחשבו לתגליות של המאה ה-16.
הגלגל המרכזי מייצג את כדור הארץ, והגלגלים האחרים הם השמש, הירח וכוכבי הלכת שהיו מוכרים בזמנם. למנגנון נוספה טבלה עם הסברים מורכבים ביוונית.
וכאן הנקודה המרכזית לענייננו. מדוע המנגנון מוגבל ל-19 שנה קדימה? בגלל המגבלות של המודל של מערכת השמש ש…לא היתה מערכת שמש. היא היתה מודל שבו כדור הארץ נמצא במרכז, והכל סובב אותנו. אנחנו הרי מרכז העולם, לא?
האסטרונומים הקדומים צפו בתנועות מוזרות של הכוכבים שלא ניתן היה להסביר, מה שהכריח אותם ליצור מודלים מסובכים מאוד (ראו למשל את הטבלאות של מסלול הלבנה בהל' קידוש החודש של הרמב"ם).
אבל האמת היא שהפשטות היא תמיד הפיתרון היותר נכון. במאה ה-16, החוקר ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס הבין שצריך למקם את השמש במרכז, ואז הכל פתאום הסתדר! טוב, הוא עדיין חשב שהמסלול של כוכבי הלכת הוא מעגלי. למעשה, הוא אליפטי, אבל הוא פתר את 99% מהבעיות הנצפות. בעזרת מודל יותר פשוט, אפשר בקלות לחשב אלפי שנים קדימה ואחורה, ובפרט עם המחשבים של היום. אז מה יהיה המולד בעוד 250 שנה, במקסיקו? זה לא כל כך קשה לחשב.
מה זה אומר עבורנו?
העיסוק באסטרונומיה מחייב אותנו להיות נאמנים למציאות, ולשנות את המודל שלנו בהתאם. זה השורש של התפיסה המדעית של אובייקטיביות. כמה שזה מפתיע, הדרך לצאת מעבודת כוכבים היא - להסתכל אל הכוכבים!
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה"״ (ברא טו, ה), אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּזָּל שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֶלָּא בֵּן אֶחָד. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. (תלמוד בבלי, נדרים לב, א)
ההבנה השורשית בתנ"ך היא שהכוכבים אינם אלוהות, אלא אמצעים לחישוב.
"יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיֹּ֖ום וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמֹ֣ועֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים" (ברא א, יד) ו...זהו!
התובנה העתיקה הזו היא אמנם צעד קטן לאדם, אבל היא סללה את הדרך אל הצעד הגדול לאנושות. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים נרקוד בקידוש הלבנה (ע"ע פובוס ודיימוס) בבית הכנסת המרכזי 'חסידיקס' על מאדים?
Commentaires