לפרשת ראה תשפ"ד
מיום עליית עזרא ונחמיה לארץ בתקופה הפרסית, או בכינוייה 'שיבת ציון', נוצר בקע בין היהודים עולי בבל לבין השומרונים.
וַיִּגְּשׁוּ אֶל־זְרֻבָּבֶל וְאֶל־רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹקיכֶם וְלוֹ אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה׃ וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא־לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹקינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַה' אֱלֹהי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ (עזרא ד, ב-ג)
הסיפור מאוד מורכב, והיחסים בינינו לשומרונים עברו עליות וירידות. בזמן קום המדינה, היה יחס אוהד כלפיהם בקרב דוד בן גוריון ויצחק בן צבי. הם ראו בהם את 'אחינו האבודים'. (לאתר הרשמי של העדה השומרונית בישראל)
מחקרים גנטיים מ-2004 מראים שייתכן מאוד שהם צאצאים של כהנים שהיו בממלכת ישראל, אבל הנושא להיום הוא דווקא על שתי נקודות מעניינות, שקשורות לממצאים ארכיאולוגיים מבתי כנסת בארץ.
לו הייתם חופרים באתר ארכיאולוגי, ומוצאים שרידים של מבנה עתיק, ונניח שברור בשלב הזה שזה מבנה ציבורי-יהודי, האם תוכלו לדעת בבטחה שזהו בית כנסת יהודי, ולא שומרוני?
רגע, לשומרונים היו בתי כנסת?
כן.
לפני מלחמת ששת הימים התקיימו מספר חפירות, שחשפו רצפות בתי כנסת יפהפיים. היום נעסוק בשתיים מהן. בתמונה:
אז איך יודעים את ההבדל? קודם כל, בית כנסת תמיד פונה לירושלים. ולאן פונה בית כנסת שומרוני?
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה…וְנָתַתָּה אֶת־הַבְּרָכָה עַל־הַר גְּרִזִים וְאֶת־הַקְּלָלָה עַל־הַר עֵיבָל׃ (יא, כו-כט)
ע"פ האמונה השומרונית, 'הרגריזים' - מילה אחת), הוא המקום אשר בחר ה' בלשון עבר, ולא "המקום אשר יבחר ה'" בלשון עתיד. כך מופיע כשלושים פעם בספר דברים.
יתרה מזו, מעבר לחמשה חומשי תורה, לשומרונים אין את שאר ספרי התנ"ך. יש להם כמה סיפורים על סכסוך שפרץ בין עלי הכהן לבין עזי הכהן, שבעקבותיו עלי הכהן הלך והקים את המשכן בשילה. מי שמכיר את טחינה 'הר ברכה' מכיר את הטחינה השומרונית המעולה! והיא כשרה, כמובן.
אבל פה הבעייה: בתי כנסת בצפון הארץ פונים דרומה, לירושלים, או לחלופין - אל עבר הר גריזים. אז כיוון בית הכנסת אינו מספיק. ופה מגיעים לצורה שבה מקשטים את בית הכנסת: בתקופת התלמוד, או 'התקופה הביזנטית' (שנת 324-638 בקירוב), נבנו המון בתי כנסת עם אותם העיטורים: מנורה, שופר, ארבע מינים ו-מחתה.
אבל לא רק יהודים השתמשו בסמלים הללו, אלא גם השומרונים!
רק שימו לב, בחמת טבריה מופיעים לצד ארון הקודש ארבעה סמלים, ואילו בבית שאן מופיעים רק שלושה. שמתם לב איזה סמל חסר?
איזו מין שאלה זו? התשובה צריכה לנענע אתכם. וגם לאתגר. סליחה, לאתרג. ארבעת המינים כפי שמופיעות באינספור חפצים ובתי כנסת יהודיים, לעולם לא יופיעו אצל השומרונים.
מדוע? כי ההבנה שלנו של כיצד לקיים את מצוות ארבעת המינים היא ע"פ התורה שבעל פה, ולשומרונים אין תורה שבעל פה. ולכן, שאר הסמלים השייכים לעבודת המקדש שייכים גם להרגריזים.
זה גם עוזר שנמצאו כמה כתובות הקדשה בבית הכנסת של בית שאן, שמוכיחות שזהו בית כנסת שומרוני. אבל אם כבר עסוקים בפרשת ראה, אז כמו שאומרים, תמונה - שווה אלף מילים.
ואם כבר בתמונות עסקינן - ראו תמונה של ארבעת המינים בסוכה שומרונית, למטה.
שבת שלום!
Comments