לפרשת כי-תצא תשפ"ד (והפטרת 'עניה סוערה')
בהפטרה לפרשת כי תצא, מתוך ה"שבע דנחמותא", מוזכר: כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ׃ (ישעיהו נד, ט)
המבול שהציף את כל העולם הוא סיפור עתיק, שבנוסף לתנ"ך היה מוכר בתרבויות אחרות, עם שינויי גרסאות. אולי נעסוק בזה בפרשת נח, אבל פה נעסוק במפת העולם העתיקה ביותר בעולם.
אני זוכר בתחילת שנות ה-2000 יצאה כתבה מרעישה על גילוי השלד של תיבת נח על הרי אררט. עדיין חרוטה אצלי השורה המפורסמת מהרצאתו את הרב אמנון יצחק "דוד, תראה לו את תיבת נח!"
הסיפור התברר כבדיה. מבלי להיכנס לפרטים של הסיפור המצחיק הזה, רק אציין שאני כבר מכיר את השחקנים. הקטע התפרסם בגלל בריאתן ידוע, ד"ר קנט הובינד, לצורך העניין, וצריך דימיון מאוד מפותח כדי לראות את תיבת נח בתמונות שתראו ב'מחקר' הזה. בזמנו לא הכרתי את הדמויות והייתי תמים. בכל מקרה, בראש ההרים יש בסיס צבאי, ורוב ההרים מכוסים שלג כל השנה ו…אין מה לעשות שם. אבל, למרגלות ההר יש מרכז מבקרים עם הסבר לפיו החקלאות החלה במקום הזה. זה מאוד מעניין כי רש"י (ברא' ה, כט) מבאר: וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'. עַד שֶׁלֹּא בָא נֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם כְּלֵי מַחֲרֵשָׁה וְהוּא הֵכִין לָהֶם.
החקלאות, שבהחלט שינתה את יכולתו של האדם להתפתח ולייעל את הטבע לטובתו, התחילה באזור הזה של הסהר הפורה.
אם תגיעו במכונת זמן לבבל העתיקה, ותשאלו עובר אורח "תגיד, איפה נמצאת תיבת נח?" מסתבר שהייתם מקבלים הנחיות מפורטות. על גבי לוח טין בכתב יתדות, מלפני כ-3,800 שנה, נמצאו הנחיות בכתב יתדות על שני צידי הלוח, וגם מפה של העולם. המפה, המוצגת לראווה במוזיאון הבריטי. עליו, העולם מוקף ב'מים המרים'. מחוץ לטבעת המים יש שמונה משולשים המסודרים נגד כיוון השעון, והם מתארים את "ראשי ההרים" שנראים מעבר לעולם המוכר. מאוד מזכיר את הסיפור של נח:
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט׃ וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׃ (בראשית ח, ד-ה)
המשולשים הם בעצם הרים גבוהים המשתרעים למרחק, והם בעצם מחוזות קסומים ונפלאים עם ציפורי ענק שלא עפות, עצים עם אבנים יקרות במקום פירות, ומחוז שהשמש לעולם לא נראית בו. הכתובת מתארת את המסע הארוך מעבר לטבעת המים המרים, ונראה שהסיפור מתייחס לגירסה הבבלית של המבול. בגירסה הבבלית קוראים לדמות אותנפישתים. המסע אליו מתואר ב"עלילות גלגמש", ושם המקום החשוך הזה גילגמש פוגש את אותנפישתים.
המסע מסתיים במקום שבו אפשר לראות עדיין את השלד של תיבת נח, והמסלול מעבר למים המרים מסתיים במחוז שנקרא אוררטו, הגירסה האכדית של אררט. אגב, בתחתית ההסבר יש שורה עם שם הכותב ("קולופון"). לצערנו הוא לא השתמר היטב, והמילה שאפשר לקרוא היא "ציפור". שמות אנשים הקרויים ע"ש ציפורים לא מוכרים מהתקופה הזו, ולכן החוקרים משוכנעים שהכתוב אומר ש"זוהי מפת העולם ממעוף הציפור". הקשר לציפורים גם נמצא בתורה עם היונה והעורב.
אפשר לומר בצורה פשוטה שהתורה מציגה את הסיפור של נח מנקודת מבט מוסרית. זהו הבדל מהותי ומשמעותי בין הגרסאות של הסיפורים. מי שיקרא על גלגמש, מלך ארך, יבין מהר מאוד שאמות המידה של המוסר שונות מאוד מהמוכר לנו מהתנ"ך. ובתור הפטרה של נחמה, היא משמשת דוגמא לכך שה' שומר על שבועתו, ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. וזו הברכה שאומרים על הקשת בענן.
להנאתכם, הסרטון בו האוצר אירווינג פינקל מהמוזיאון הבריטי מספר את הסיפור המרתק של המפה. ממליץ על כל התכנים שלו בככלי, הוא מצחיק ויודע לספר סיפור בצורה שנונה עם הומור בריטי.
Comentarios